חוק התקנים, התשי״ג–1953 – מה צריך לדעת

מי קובע תקנים בישראל

מכון התקנים הישראלי הוא תאגיד שמוקם מכוח החוק ונתון לביקורת מבקר המדינה. לפי סעיף 6 לחוק, המכון לבדו רשאי לקבוע מפרט או כללי עבודה כתקן ישראלי, ועליו לפרסם הודעה על כך ברשומות.

התקנים מוכנים בוועדות שבהן משתתפים נציגי אקדמיה, מהנדסים, צרכנים, משרדי ממשלה ותעשייה. לפי סעיף 7, בהכנת תקן המכון מאמץ ככלל תקנים בין-לאומיים, וסטייה מהם מותרת רק בנסיבות מסוימות ובנימוק כתוב.

תקן ישראלי, תקן רשמי ותקן וולונטרי

• תקן ישראלי: תקן שמכון התקנים הישראלי קבע ופרסם.
• תקן רשמי: תקן ישראלי, או חלק ממנו, ששר הכלכלה והתעשייה הכריז עליו כרשמי בהכרזה שפורסמה ברשומות (סעיף 8). רק לתקן רשמי יש תוקף מחייב מכוח חוק התקנים.
• תקן וולונטרי: תקן ישראלי שלא הוכרז כרשמי. הוא עשוי להיות מחייב מכוח מקור אחר – תקנות, היתר בנייה, מפרט או חוזה.

איך תקן הופך לרשמי

לפי סעיף 8, השר רשאי להכריז על תקן כרשמי לאחר התייעצות עם יצרנים, יבואנים וצרכנים, ורק לאחת מהמטרות שהחוק מונה: בריאות הציבור, בטיחות הציבור, הגנה על הסביבה, מסירת מידע, התאמה בין מוצרים, או מניעת פגיעה כספית משמעותית בצרכן בתחום חומרי הבנייה.

ההכרזה נכנסת לתוקף בדרך כלל 60 יום לאחר פרסומה, או במועד מאוחר יותר שנקבע בה. ביטול, החלפה או שינוי של תקן רשמי מחייבים אישור בכתב של השר והכרזה נוספת ברשומות.

מה אסור לפי החוק

סעיף 9 אוסר לייצר, למכור, לייבא או להשתמש בעבודה במצרך שהמפרט שלו הוא תקן רשמי, או לבצע עבודה שכללי העבודה שלה הם תקן רשמי, אלא אם מתקיים אחד המסלולים שהחוק מתיר – למשל עמידה בתקן הרשמי, עמידה בתקן בין-לאומי מתאים, או עמידה ברגולציה זרה שמופיעה בתוספת לחוק. החוק כולל גם פטורים מסוימים, למשל לייבוא אישי בתנאים מסוימים, למחקר ופיתוח או לייצוא.

הממונה על התקינה

השר ממנה ממונה על התקינה (סעיף 5). הממונה חבר במוסדות המכון, נותן חוות דעת על התאמת תקנים בין-לאומיים, ועומד בראש ועדת האימוץ שבוחנת שינויים בתקנים בין-לאומיים שאומצו.

מה זה אומר לבעלי דירות ולמתכננים

כשרוכשים חומר בנייה או מוצר שחל עליו תקן רשמי, כדאי לבקש מהספק אישור שהמוצר עומד בדרישות – למשל לפלדה לזיון בטון (ראו ת״י 4466). כדי לבדוק אם תקן הוא רשמי ואיך צופים בו, ראו את המדריך איך צופים בתקנים ישראליים.